בין עיצוב להבנייה חברתית
יש שיגידו שאסתטיקה, יופי ופרופורציה אלו הם מושגים שעצם הגדרתם היא אינדיבידואלית, טענה זו הייתה נכונה אילו לא היינו חיים במבנים חברתיים היוצרים שאיפה לאחידות כללית של מושגים ורעיונות. כל פרט בחברה נושא עימו שק של מושגים שהוא גיבש לעצמו במהלך חייו כחלק מהליך החיברות (סוציאליזצייה) וההיטמעות שלו בחברה בה הוא חי. העיצוב מבטא את ההכללה שעוברת המציאות החומרית של אותו הפרט לכדי רעיוניות כלליים של יופי, אסתטיקה ופרופורצייה.
עיצוב ומוסר
ערכי המוסר של כל פרט קשורים לתפיסת המציאות החומרית ומכאן לעיצוב. סביבתנו הפיזית מתוחמת על ידי רעיונות כמו יופי, אסתטיקה ופרופורצייה ומה שלא נכנס לרעיונות אלו נחשב לחריג, מכוער. הליך דיאלקטי מתקיים בינינו לבין החומר המקיף אותנו, הוא משפיע עלינו ואנו משפיעים עליו. ההשפעה שלו כוללת את גבולות הנכון - לא נכון של החומר, אנו תופסים צורה אחת כראויה ואת האחרת כלא ראויה. הבחנות אלו משקפות את ההתייחסות החברתית שלנו לחומר. כאשר אנו מגדירים חומר כלא מעוצב מיד הוא הופך להיות מכוער, חריג או לא ראוי. הבחנה זו היא קו השבר המגדיר את ה"טוב" וה"רע" של המציאות החומרית.
עד כאן הסברתי את הקשר שבין תהליך ההבנייה החברתית (סוציאליזצייה) שלנו כפרטים בחברה למושג העיצוב. ואת הקשר שבין מושג העיצוב לבין הגדרות מוסריות הקשורות לחומר.אני טוען שכל מה שאנו תופסים בעולם החומר כמעוצב (יפה,אסתטי,פרופורציונלי) יוצר אצלנו תפיסה ערכית שהוא יותר מוסרי ומכאן גם יותר טוב ויותר ראוי חברתית.
מה לעיצוב ולתפיסה כלכלית?
הקפיטליזם התפתח מתוך הגות ליברלית הנשענת על הרעיון כי הצלחה מתבטאת בניכוס של חומר והיא אינה מוגבלת אלא ליכולת הסובייקטיבית של אותו פרט.
הקפיטליזם אינו נפסק כאן, הוא מביא את הפרט להאמין כי ככל שהיחסיות בינו לבין הפרטים השונים בחברה גדולה יותר כך החברה ליברלית יותר (הרי סוציאליזם מוביל לשיוויון על חשבון החירות). קו מחשבה זה המאפיין את החברה המערבית מגדיר את מי שיש לו חומר כ"טוב", "ראוי","מוצלח" ואת מי שאין לו חומר כ"רע","לא ראוי","כשלון" (הערה שלי: לא סתם אנו רואים בעוני "תופעה" שיש למגר, גבולות התפיסה הקפיטליסטית אינם מאפשרים לתפוס חוסר חומר כמשהו מוסרי).
כל חומר קיים ברמת עיצוב נתונה, ללא החומר לא היה עיצוב וללא העיצוב לא היה חומר. החל מימי קדם ועד ימינו אין יישות פיזית כלשהי שאינה מוגדרת באמצעות אחד מרכיבי העיצוב. קשר זה בא לידי ביטוי גם בצורה בה הפרט תופס את המעמד שלו בחברה, ככל שהחומר שברשותו יותר מעוצב הוא "שווה" יותר וככל שהוא פחות מעוצב הוא שווה "פחות". כלומר ישנו קשר בין גבולות המוסר של החברה הקפיטליסטית לבין מושג העיצוב כפי שהוא מוגדר על ידי הפרטים באותה החברה.
מעוצב יותר, יקר יותר
כסף מגדיר אותך בקפיטליזם, אם אין לך, נכשלת. אם יש לך, הצלחת.
כבר אמרנו שמעוצב זה "ראוי" ומי שמעמדו נחשב בעיני אחרים בהכרח "שווה" יותר ולכן גם עולה יותר כסף, לא סתם חומר מעוצב יותר יקר - זו מהותו של הקפיטליזם.
העיצוב לוקח חלק בהליך ההבנייה החברתית של כל פרט בחברה המבוססת על צורת שלטון ליברלית וכלכלה קפיטליסטית. ככל שנהיה מודעים למשמעות שיש לעיצוב על חיינו, כך נוכל לתעל אותו ליצירת חברה שוויונית יותר ולהשפעה חיובית על הפרט.
"עיצוב לכל" זה לא סלוגן, זה כלי חברתי שאנו יכולים להשתמש בו כדי לצמצם פערים חברתיים ותפיסתיים לגבי מקומנו כפרטים בחברה.
